הזמנה לכתיבה

בשנה וחצי האחרונות, כולנו איבדנו משהו. אנחנו מזמינים אתכם לקחת דף ועט ולצאת למסע כתיבה אישי, בעזרת מספר תרגילים פשוטים שנשתף כאן:

בכתיבה יש כוח: היא מעוררת זיכרונות שנשכחו ומעניקה להן צורה וקול, ומאפשרת דיאלוג שמעבר לזמן ולמרחב – עם מי שכבר איננו, אך נוכחותו מלווה אותנו.

דווקא בשנה זו, כאשר יום הזיכרון מונח בליבה של תקופת מלחמה נמשכת וקשה, אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לשדה הכתיבה, כדרך להחזיק לרגע את הזיכרון האישי שלכם.

מה צריך כדי לכתוב?

•         מרחב שקט
•         כמה דפים או מחברת וכלי כתיבה
•         שעון או טיימר שיאפשרו לכם למדוד את הזמן להוראות הכתיבה.

***

"אני זוכר, אך החיים, החיים שוכחים

כי פניהן מועדות, מועדות אל האינסוף" (מתוך השיר "אני זוכר" של יובל בנאי. מילים: פועה שלו תורן)

הזמנה לכתיבה 1: "אני זוכר"

זו הזמנה לכתוב זיכרונות קטנים, שוליים, פרטים שאולי כבר שכחנו ופתאום דווקא ביום הזיכרון נוצרת הזדמנות לעצור ולכתוב את הזיכרון הכמעט חומק. ואולי, אם תרצו, גם לשתף אותו.

על התרגיל: הסופר האמריקאי ג'ו בריינארד פרסם ב-1970 ספר ששמו "אני זוכר" שבנוי מאוסף זיכרונות בני שורה ופיסקה. אנו מזמינים לתרגיל כתיבה פשוט ועוצמתי בהשראתו:

1. קחו דף ובמשך כחמש דקות כתבו בראשה של כל שורה את שתי המילים "אני זוכר" ואחר כך כתבו כל מה שעולה. למשל: "אני זוכר את האופן שבו היית מטה את הראש כשהקשבת", "אני זוכרת את הטעם של הפנקייקים ביום שישי בבוקר". אם אתם מרגישים שאתם נתקעים, תתחילו במשפט חדש, ותנו לזכרונות לעלות בלי לברור או לשפוט אותם. לא חייב להיות קשר בין הזיכרונות. מלאו ככה את הדף (כחמש דקות).

2. הסתכלו בשורות שכתבתם, האם אחת השורות העלתה בכם זיכרון מיוחד שהייתם רוצים לכתוב עליו עוד? קחו את השורה ההיא וכתבו אותה בראש דף חדש. כתבו כתיבה חופשית של מה מעלה לכם הזיכרון הזה, נסו לתאר מה אתם רואים וחווים בתוך הזיכרון. כתבו כ 7-10 דקות.
3. קראו את מה שכתבתם וסמנו משפט או פסקה שתופסים לכם את העין ואת הלב.
4. מיהו הנמען שהייתם רוצים לשתף בזיכרונות שעלו? אולי יש מי שהזיכרון שעלה ונכתב יוכל להיות משמעותי עבורם?

***

"בנדודי חולפות עליי

תמונות ונשמות

ושמות שמות

אתה בא והולך אליי" (מתוך "שיר ללא שם", שלום חנוך)

הזמנה לכתיבה 2 : "בעקבות תמונה"

בחרו תמונה בעלת משמעות עבורכם של אדם שאיבדתם, זו יכולה להיות תמונה שבה גם אתם נמצאים. התמונה יכולה להיות לא רשמית, לא פוטוגנית, לא בפוקוס, רק כזו שיש בה משהו שתופס אתכם. אפשר גם תמונה שמייצגת את האדם מבלי שהוא מופיע בה בפועל.

1. התבוננו בתמונה לעומק במשך כמה רגעים.
2. תארו בכתיבה את מה שרואים בתמונה, נסו לתאר את הפרטים עבור אדם שלא ראה את התמונה. מי הדמויות שמופיעות בה? מה הלבוש והמרחב שבו נלקחה התמונה? נסו גם לתאר לפי החושים: מהם הקולות, הטעמים והריחות שמתחבאים בתמונה.

זמן הכתיבה: כעשר דקות.

3. בשלב השני כתבו מהו הזמן שבו צולמה? מהי העונה ומהי השעה ביום? מה קורה שם ברגע שתועד שגרם לכם לבחור את התמונה הזו? (זמן כתיבה: כחמש דקות).
4. בשלב השלישי תארו מה קרה אחרי התמונה? מה אתם יודעים היום שלא ידעתם בזמן צילום התמונה? מה המצולמים בתמונה היו אומרים לכם היום, אם היו יכולים? (זמן כתיבה: כעשר דקות).
5. קראו את הדברים שנכתבו, בחרו מתוכם שורה, פסקה או קטע שאתם מרגישים שהצליח לתפוס משהו. נסו למצוא עבורו כותרת.