תרגום המקרא של מרטין בובר ופרנץ רוזנצוויג לגרמנית הוא אחד מהישגי התרבות היהודית־גרמנית היומרניים והחשובים ביותר גם יחד. כאשר התחילו את פרויקט התרגום בשנת 1925, בובר ורוזנצוויג כבר נחשבו שניהם להוגים גדולים, והיו דמויות ציבוריות משפיעות בסצנה היהודית־גרמנית. שאיפתם של השניים בתרגום המקרא הייתה לשחזר את המובן, הצליל, ומקצב העברית המקראית המקורית בשפה הגרמנית – לא פחות, ועל ידי כך להעניק לקורא הגרמני חוויית נוכחות ממשית.
תהליך עבודתם המשותפת מתועד היטב: אלפי דפים בכתב יד שמורים כיום באוסף בובר בספרייה הלאומית, וביניהם טיוטות ותיקונים, דיונים בשאלות הבנת המקרא, התמודדויות עם המפרשים היהודים הקלאסיים ועם חוקרי המקרא בני זמנם, מחלוקות תאולוגיות, וגם לא מעט רכילות.
כיצד הבינו השניים את המסר העיקרי של המקרא? מדוע הם סברו כי משימתם הדחופה ביותר היא לאפשר לבני זמנם לשמוע מסר זה? בסדרה נלמד קטעים מהכתבים של בובר ורוזנצוויג על המקרא, ונראה גם קטעים מתהליך תרגום המקרא אשר נותרו בכתב יד. יחד נבין כיצד אוצר ארכיוני זה מאפשר לנו לשחזר את החברותא של שני גדולי הדור האלה, שבה למדו תורה יחד.
בנימין פולק מכהן כפרופסור חבר בקתדרה ע״ש סול רוזנבלום לפילוסופיה היהודית בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא משמש כראש מרכז מינרבה ע״ש פרנץ רוזנצוויג לחקר התרבות היהודית־גרמנית.
