רבי סעדיה גאון (רס״ג) נחשב לאבי הפילוסופיה היהודית, וחדשן מעצם היותו הראשון כמעט בכל תחום ביהדות: כתיבת פירוש על התורה, כתיבת ספר דקדוק והצגת העברית כשפה יפה וראויה, תרגום התורה לערבית, והתפלמסות עם כיתות "כופרות". בתנ"ך ובספרות חז"ל אין הצגה שיטתית של תפיסת העולם העומדת מאחורי היהדות ושל הנחות היסוד שעליהן היא בנויה; ורס"ג, בספרו "אמונות ודעות", היה הראשון בתולדות הספרות העברית שהציג את היהדות כשיטה סדורה.
לצד היותו חדשן, הגותו נתפסה גם כ"נאיבית", משום שיש בה יומרה לענות על שאלות שהוגים אחריו לא חשבו שאפשר לענות עליהן, כגון: איך נראה מלאך המוות? עם מי יחיה אדם שהתאלמן ונישא בשנית לאחר תחיית המתים? ועוד. מדוע הוגים יהודים ימי־ביניימיים שבאו אחריו תפסו את שיטת המחשבה של רס"ג בתור תאולוגיה, ולא כפילוסופיה? בסדרה נבחן את דעותיו, גם לאור הביקורת עליהן, בשלל סוגיות: עצמאות השכל בחקירה ובהכרת האמת, טעמי המצוות, גורל הנפש, שכר ועונש ותחיית המתים.
פרופ' אסתי גולדשמידט אייזנמן היא חוקרת של הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, ושל תרומתם של היהודים להתפתחות המדע. היא מלמדת במכללת הרצוג ובאוניברסיטה הפתוחה, ופרסמה מאמרים על ההוגים המרכזיים של ימי הביניים. ספרה הראשון עסק באנציקלופדיה מדעית ויהודית מן המאה הי"ד בשם "אהבה בתענוגים", וספרה האחרון: "פירוש ר' לוי בן גרשם על קיצור ספר הפיזיקה של אריסטו" עומד לראות אור באיגוד העולמי במדעי היהדות.
