ימי הבית השני משתרעים על פני כמה תקופות ואימפריות ששלטו בארץ – הפרסים, היוונים, החשמונאים והרומאים. בכל אחת מהן עבר העם היהודי שינויים גדולים, חברתיים ודתיים, וחלקם ידועים לנו רק מתוך הממצא הכתוב בארץ ומחוצה לה.
איך נראו ימי שיבת ציון מבעד לכתובות מהאי יֵב שעל הנילוס, או מעיירה קטנה בבבל? מה אפשר ללמוד על החברה הרבגונית בארץ ישראל מתוך אלפי חרסים מדרום הרי חברון? וכיצד תעודות משפטיות ממערות מדבר יהודה מפיחות חיים בסוגיות שלמות מספרות התנאים?
בסדרה נלמד על כתובות מימי שיבת ציון ממצרים ובבל, כתובות ממקדש הר גריזים, תעודות מנהליות ומשפטיות מחיי היום־יום בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, החשמונאית וההרודיאנית, ותעודות מימי המרידות הגדולות ברומאים – המרד הגדול ומרד בר כוכבא. דרכן נאיר היבטים לא מוכרים בחיי העם היהודי בתקופות שונות ובמקומות שונים.
פרופ' חגי משגב הוא חוקר כתובות ותעודות מהעת העתיקה, מרצה באוניברסיטה העברית ואחראי לפרסומן של כתובות רבות מימי המקרא ומהתקופות הקלאסיות.
_
סדרות עיון עם מיטב החוקרים והחוקרות במקרא, תלמוד, פילוסופיה יהודית, קבלה ועוד.
Outlook Calendar (.ics)
Google Calendar
סדרה של מפגשים
-
בין סוגי הממצאים והתגליות של ענף הארכאולוגיה מתייחד לו תת־ענף של המחקר האפּיגרפי. האפיגרפיה עוסקת בממצאים טקסטואליים שנמצאו כתובים בחריתה על גבי אבנים, מתכות, חרסים וחומרים נוספים. הכתובות הללו הן תיעוד בתקופות קדומות של מאורעות גדולים וחיי יום־יום כאחד, ששרד את פגעי הזמן.
בסדרה זו נפגוש כתובות עתיקות נבחרות מתקופת המקרא. לעיתים הקשר בינן לסיפור מהקראי ברור וישיר, ולעיתים פחות; לעיתים הכותב משקף נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים לנו מהתנ"ך, ולעיתים חושף עולמות שכלל אינם נזכרים בו. כך, כתובות של מלכי מואב וארם מתארות לנו את מלחמות ישראל מהזווית של האויב; כתובות פלישתיות מגלות לנו להפתעתנו שהאויבים המרים של ישראל אימצו לחלוטין את שפתנו וכתבנו; וכתובות קבר יהודאיות מגלות לנו נסתרות על עולם האמונות, הפחדים והמנהגים של בני ממלכת יהודה. בתוך כך, נכיר גם את עבודתו של האפיגרף: כיצד מפענחים כתובת? כיצד מתארכים את מועד כתיבה? מה אפשר ללמוד מצורת הכתב? ועוד.
פרופ' חגי משגב הוא אפיגרף חוקר כתובות עתיקות וכתבים עתיקים, מלמד במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
קרדיט: מוזיאון ישראל ירושלים מתוך עמוד הוידאו >>הורדת מקורות -
בין סוגי הממצאים והתגליות של ענף הארכאולוגיה מתייחד לו תת־ענף של המחקר האפּיגרפי. האפיגרפיה עוסקת בממצאים טקסטואליים שנמצאו כתובים בחריתה על גבי אבנים, מתכות, חרסים וחומרים נוספים. הכתובות הללו הן תיעוד בתקופות קדומות של מאורעות גדולים וחיי יום־יום כאחד, ששרד את פגעי הזמן.
בסדרה זו נפגוש כתובות עתיקות נבחרות מתקופת המקרא. לעיתים הקשר בינן לסיפור מהקראי ברור וישיר, ולעיתים פחות; לעיתים הכותב משקף נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים לנו מהתנ"ך, ולעיתים חושף עולמות שכלל אינם נזכרים בו. כך, כתובות של מלכי מואב וארם מתארות לנו את מלחמות ישראל מהזווית של האויב; כתובות פלישתיות מגלות לנו להפתעתנו שהאויבים המרים של ישראל אימצו לחלוטין את שפתנו וכתבנו; וכתובות קבר יהודאיות מגלות לנו נסתרות על עולם האמונות, הפחדים והמנהגים של בני ממלכת יהודה. בתוך כך, נכיר גם את עבודתו של האפיגרף: כיצד מפענחים כתובת? כיצד מתארכים את מועד כתיבה? מה אפשר ללמוד מצורת הכתב? ועוד.
פרופ' חגי משגב הוא אפיגרף חוקר כתובות עתיקות וכתבים עתיקים, מלמד במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
קרדיט: מוזיאון ישראל ירושלים מתוך עמוד הוידאו >> -
בין סוגי הממצאים והתגליות של ענף הארכאולוגיה מתייחד לו תת־ענף של המחקר האפּיגרפי. האפיגרפיה עוסקת בממצאים טקסטואליים שנמצאו כתובים בחריתה על גבי אבנים, מתכות, חרסים וחומרים נוספים. הכתובות הללו הן תיעוד בתקופות קדומות של מאורעות גדולים וחיי יום־יום כאחד, ששרד את פגעי הזמן.
בסדרה זו נפגוש כתובות עתיקות נבחרות מתקופת המקרא. לעיתים הקשר בינן לסיפור מהקראי ברור וישיר, ולעיתים פחות; לעיתים הכותב משקף נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים לנו מהתנ"ך, ולעיתים חושף עולמות שכלל אינם נזכרים בו. כך, כתובות של מלכי מואב וארם מתארות לנו את מלחמות ישראל מהזווית של האויב; כתובות פלישתיות מגלות לנו להפתעתנו שהאויבים המרים של ישראל אימצו לחלוטין את שפתנו וכתבנו; וכתובות קבר יהודאיות מגלות לנו נסתרות על עולם האמונות, הפחדים והמנהגים של בני ממלכת יהודה. בתוך כך, נכיר גם את עבודתו של האפיגרף: כיצד מפענחים כתובת? כיצד מתארכים את מועד כתיבה? מה אפשר ללמוד מצורת הכתב? ועוד.
פרופ' חגי משגב הוא אפיגרף חוקר כתובות עתיקות וכתבים עתיקים, מלמד במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
קרדיט: מוזיאון ישראל ירושלים מתוך עמוד הוידאו >> -
בין סוגי הממצאים והתגליות של ענף הארכאולוגיה מתייחד לו תת־ענף של המחקר האפּיגרפי. האפיגרפיה עוסקת בממצאים טקסטואליים שנמצאו כתובים בחריתה על גבי אבנים, מתכות, חרסים וחומרים נוספים. הכתובות הללו הן תיעוד בתקופות קדומות של מאורעות גדולים וחיי יום־יום כאחד, ששרד את פגעי הזמן.
בסדרה זו נפגוש כתובות עתיקות נבחרות מתקופת המקרא. לעיתים הקשר בינן לסיפור מהקראי ברור וישיר, ולעיתים פחות; לעיתים הכותב משקף נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים לנו מהתנ"ך, ולעיתים חושף עולמות שכלל אינם נזכרים בו. כך, כתובות של מלכי מואב וארם מתארות לנו את מלחמות ישראל מהזווית של האויב; כתובות פלישתיות מגלות לנו להפתעתנו שהאויבים המרים של ישראל אימצו לחלוטין את שפתנו וכתבנו; וכתובות קבר יהודאיות מגלות לנו נסתרות על עולם האמונות, הפחדים והמנהגים של בני ממלכת יהודה. בתוך כך, נכיר גם את עבודתו של האפיגרף: כיצד מפענחים כתובת? כיצד מתארכים את מועד כתיבה? מה אפשר ללמוד מצורת הכתב? ועוד.
פרופ' חגי משגב הוא אפיגרף חוקר כתובות עתיקות וכתבים עתיקים, מלמד במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
קרדיט: מוזיאון ישראל ירושלים מתוך עמוד הוידאו >> -
בין סוגי הממצאים והתגליות של ענף הארכאולוגיה מתייחד לו תת־ענף של המחקר האפּיגרפי. האפיגרפיה עוסקת בממצאים טקסטואליים שנמצאו כתובים בחריתה על גבי אבנים, מתכות, חרסים וחומרים נוספים. הכתובות הללו הן תיעוד בתקופות קדומות של מאורעות גדולים וחיי יום־יום כאחד, ששרד את פגעי הזמן.
בסדרה זו נפגוש כתובות עתיקות נבחרות מתקופת המקרא. לעיתים הקשר בינן לסיפור מהקראי ברור וישיר, ולעיתים פחות; לעיתים הכותב משקף נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים לנו מהתנ"ך, ולעיתים חושף עולמות שכלל אינם נזכרים בו. כך, כתובות של מלכי מואב וארם מתארות לנו את מלחמות ישראל מהזווית של האויב; כתובות פלישתיות מגלות לנו להפתעתנו שהאויבים המרים של ישראל אימצו לחלוטין את שפתנו וכתבנו; וכתובות קבר יהודאיות מגלות לנו נסתרות על עולם האמונות, הפחדים והמנהגים של בני ממלכת יהודה. בתוך כך, נכיר גם את עבודתו של האפיגרף: כיצד מפענחים כתובת? כיצד מתארכים את מועד כתיבה? מה אפשר ללמוד מצורת הכתב? ועוד.
פרופ' חגי משגב הוא אפיגרף חוקר כתובות עתיקות וכתבים עתיקים, מלמד במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
קרדיט: מוזיאון ישראל ירושלים מתוך עמוד הוידאו >>
אירועים נוספים בסדרה
עוד בבית אבי חי
